באופן טבעי אנו רואים את ההתנהלות שלנו בשגרת חיינו כמובנת
מאליה. תפקידו ומקומו של כל אחד מבני המשפחה ברורים, מוגדרים
ומובנים לו.
מה קרה ביום בהיר אחד, שהפך את הכול והפיל אותי לתוך מציאות
אחרת, זרה וקשה?
שום דבר אינו עוד כפי שהיה קודם. כל המובן מאליו התערער ויצר
תובנות חדשות על מהות החיים, הזוגיות, המשפחה וייעודי בעולם
כאישה, כרעיה וכאם. מדי יום, מדי שעה ובכל רגע עמדו למבחן
חוסני הנפשי והפיזי עם נסיונות של אמונה באלוהים, באדם, בגורל
ובעצמי והנאמנות לבן הזוג.
האם שכול קיים רק במוות, עת נפסקת פעולת הלב? או אולי יש
שכול גם מסוג אחר?
ברומן האוטוביוגרפי, המלווה בציטוטים מתוך היומן המקורי שכתבתי
בשנים 1983 – 1985 , אני מתארת את חיי בצל הטרגדיה שעברה
משפחתי, כשבעלי לשעבר נפגע קשה בראשו בתאונת דרכים. על
אף השנים הרבות שחלפו מאז התאונה ועד הכתיבה, הותירו החיים
הקשים את חותמם על הזיכרון הרגשי והנפשי, ובעזרת יומני הנאמן
שחזרתי את השתלשלות האירועים עד לפרטים הקטנים, כשתוך כדי
הכתיבה מצאתי את עצמי לא פעם דומעת על המקלדת.
כל מי שחווה חיים לצד בן משפחה קרוב ואהוב, שנפגע בראשו
בשל תאונה או מחלה, ודאי ימצא בספר נקודות הזדהות - ועם זאת
תתעוררנה שאלות קשות שהתשובות עליהן לא תמיד בנמצא.
דפים מספרים
כל הזכויות שמורות גירית טכנולוגיות
